פסק-דין בתיק ת"א 30155-02-10

התובעים, גב' נאדיה ח'דור ובנה א', מתגוררים ברח' ********* בחיפה. הדירה נמצאת בבית הקיים מזה עשרות שנים.

התביעה כאן היא בגין נזקים אשר נגרמו לרכושם של התובעים, עקב הצפות מי ביוב ביום 5.2.2005 וביום 7.2.2005.

התברר, לטענת התובעים, כי ההצפה הראשונה נגרמה עקב סתימה במערכת הביוב העירונית.

אנשי הנתבעת אשר הוזעקו למקום, שאבו את מי הביוב, אך הנזקים לרכוש והריח הרע נשארו.

הצפה השניה הייתה חמורה יותר, והתברר כי לא היה מנוס אלא לעקור מרצפת בבית, ולהתקין משאבה חשמלית על מנת לשאוב את המים.

עקב שתי ההצפות נגרמו נזקים לרכוש ולבית עצמו עד כי התובעים נאלצו לעזוב את הדירה לתקופה מסוימת ולשכור דירה אחרת עד אשר יחלוף הריח הרע ויתוקנו הנזקים.

הנזק נגרם לדירה עצמה, עקב הצורך בעקירת מרצפת ועל מנת להשיב לקדמותו את המצב. היה צורך ביציקת בטון וריצוף מחדש, ניזוקו גם משקופים ודלתות וכן נגרם נזק לרכוש בדירה אשר כלל ארון מטבח, מזרונים, שמיכות, שטיחים, מקפיא וריהוט.

התובעים, אשר נעזרו בחוות דעת שמאי העריכו את נזקיהם הישירים ב - 36,600 ש"ח. לכך יש להוסיף לטענתם פיצוי בגין הוצאות שכירות דירה חלופית, נזק לא ממוני, שכ"ט השמאי, אובדן ימי עבודה והוצאות נלוות אחרות בשיעור 500 ש"ח.

בסך הכל - 74,926 ש"ח.

הנתבעת סירבה לפצות את התובעים בטענה, כי גם אם הסתימה הייתה במערכת הביוב הציבורית, הרי הרצפה נגרמה בשל מעשי ומחדלי התובעת מכיוון שלא דאגה להתקין מערכת "אל חוזר" במערכת הביוב הפרטית שלה כנדרש בתקנות התכנון והבניה. אילו הייתה דואגת לעשות כן, לא היו השפכים זורמים חזרה אל הדירה, וממילא היו נמנעים  כל הנזקים.

באשר לנזקים הנטענים, סבורה הנתבעת כי הם מוגזמים לאין שיעור, ולכל היותר הפיצוי המגיע בגינם ככל שמגיע הוא 5,000 ש"ח בלבד.

בנוסף לנתבעת טענת שיהוי שכן התובעת הגישה את התביעה רק 5 שנים לאחר האירוע ועד הגשת התביעה לא באה כלל דרישה אל הנתבעת.

הנתבעת סבורה כי יש בהגשת התביעה חוסר תום לב ורצון להתעשר על חשבון הקופה הציבורית.

התובעת העידה בעצמה, וכן השמאי מטעמה מר כליל מרזוק, אשר הגיש חוות דעת.

התובעת אישרה כי המים שחדרו לדירה בעקבות ההצפה, חדרו דרך הביוב של השירותים והמקלחת ולא דרך מפתן הדלת.

התובעת אישרה כי במסגרת השיפוץ, לאחר ההצפה ועקירת המרצפות על ידי העיריה בהצפה השניה, היא גם עשתה שיפוץ כללי בבית שבו החליפה גם את החלונות ולא רק את המרצפות.

התובעת לא יכלה להציג קבלות בגין השיפוצים היות ולטענתה את כל הבית "גנבו לה" לאחר שהייתה פריצה אצלה בבית. עם זאת היא אמרה שהיא יכולה להציג קבלות על חומר בניין שהיא קנתה.

השמאי מטעם התובעת מר כמיל מרזוק, ראה את הנזקים בבית וערך את חוות דעתו ביום 10.5.2005.

מר מרזוק בחוות דעתו ציין כי נגרמו נזקים לארון המטבח באורך של 6 מ', למזרונים, לשמיכות, לארון הקיר, לדלתות, לשטיחים, מקפיא ביתי ולשטיחי הסלון. בנוסף, ציין את עקירת מרצפות הבית כולל פינוי, יציקת שכבת בטון מתחת למרצפות וריצוף בשטח של 70 מ'.